Loading ...
Sorry, an error occurred while loading the content.

Israel's soldiers jailed and on hunger strike (English & Hebrew)

Expand Messages
  • Alternative
    Hebrew below English òáøéú àçøé äàðâìéú New Profile – Movement for the Civil-ization of Israeli Society The Seniors’ Letter 2002 Yesh-Gvul
    Message 1 of 1 , Feb 3, 2003
    • 0 Attachment
      Hebrew below English
      עברית אחרי האנגלית

      New Profile – Movement for the Civil-ization of Israeli Society
      The Seniors’ Letter 2002
      The Objectors’ Parents Group

      Press Release – 3 February 2003

      Hunger Strike of Prisoners of Conscience Hillel Goral and Noam Bahat
      Its Third Week

      The prisoners’ parents: “Our children are imprisoned, on hunger strike
      suffering, while the soldiers who kill children enjoy freedom”

      “Our children are sent to prison time and again, are on hunger strike
      more than two weeks in the isolation ward of the prison and are
      because of their refusal to serve the reign of occupation, oppressing
      millions of people. At the same time, soldiers abusing innocent
      civilians and killing children and elderly people are free, their
      fingers on
      the triggers of guns, machineguns and tank cannons” – say the parents of
      conscientious objectors Hillel Goral and Noam Bahat, as they enter the
      week of their hunger strike in military prison.

      The two objectors went on hunger strike in protest of the army’s
      unwillingness to recognize their conscientious objection to enlist into
      occupying military force, as well as in protest of the occupation
      with its daily abuse of Palestinian civilians. Both objectors began
      hunger strike on 16 February, when both were together in Military Prison
      4 in Tzrifin. However, three days later, the military authorities
      decided to
      separate the two, and transferred Hillel Goral to Military Prison No. 6
      Athlit. The two objectors continue to maintain contact through their
      and the lawyers visiting them on behalf of New Profile and the other
      objectors’ groups. The two decided to continue their hunger strike.

      A few days ago, Adv. Orna Kohn, who visited Hillel Goral, noticed that
      fingers became blue and his body temperature dropped. Upon her
      he was taken to the prison clinic and examined by a doctor there. Hillel
      agreed to receive an IV, but insisted on continuing with his hunger
      He announced that he would continue the hunger strike for as long as he
      imprisoned. “The news I hear about the increased oppression and killing
      the occupied Palestinian territories, like the killing of 13
      including an 8-year-old child, in one day in Gaza, or the destruction of
      vegetables market in Hebron by military bulldozers, only empowers my
      determination to resist the occupation and to refuse to serve in the
      army of
      occupation”, he said.

      The other objector on hunger strike, Noam Bahat, has not received any
      medical treatment or examination for 17 days of hunger strike. “He is
      medically abandoned. The medical team refuses to make even the most
      elementary examinations to make sure that he is in good health”, accuses
      Amira Bahat, Noam’s mother. In addition, Noam Bahat, kept in the
      ward of the prison for his refusal to wear a military uniform, together
      another objector, Dror Beuml, also kept in isolation for the same
      are being repeatedly molested by the prison authorities. They are put on
      set-up trials and are denied phone calls and family visits. The prison
      authorities have also confiscated Noam Bahat’s pen and deny him the
      right to
      send out letters. Adv. Neta Ziv, representing the two objectors,
      this treatment, but no reply has been received from the prison
      so far.

      Both Goral and Bahat are among the signatories of the Seniors’ Letter
      together with more than 300 other youths. Some of them refuse to serve
      the Occupied Territories on grounds of conscience, while others refuse
      serve in the army altogether on similar grounds. Many of the signatories
      that letter have been interviewed by the ‘Conscience Committee’, set up
      the military and have presented their arguments before it. Some have
      brought in their favor testimonies by scholars in relevant areas, who
      interviewed them and attested the sincerity of their beliefs. However,
      of the male signatories of the letter were discharged by this committee.
      most cases, the committee has not even bothered to motivate its

      On 15 January, the Chief of Staff of the Israeli army, Lt. Gen. Moshe
      Yaalon, addressing some 500 high-school pupils in the north of Israel,
      declared that: “Sincere conscientious objection is acceptable” and that:
      a conscientious objector reports at the National Induction Center and
      declares that military service is against his principles, he will be put
      a track leading to discharge”. However, the Chief of Staff’s words were
      exposed as vain. All the objectors who reported at the National
      Center, declaring that military service is against their principles,
      been immediately put on trial and sent to military prison, usually to
      of 28 or 35 days. Once released from prison, they were returned to the
      National Induction Center, from where they were sent back to prison time
      time again.

      At first, objectors against whom this method was used were eventually
      brought before the ‘unsuitability committee’ that recommended to
      them, after spending a total of 90 or 100 days in prison. However, in
      months this practice was discontinued. The army is no longer willing to
      bring objectors before the ‘unsuitability committee’ or to discharge
      them in
      any other fashion. It appears that the army’s aim now is to imprison
      objectors repeatedly without end. There are now some ten young men
      to serve in the army, who are inside this cycle of repeated
      And the number is growing steadily, as more signatories of the Seniors’
      Letter reach their enlistment date.

      The longest time in prison so far was spent by Jonathan Ben-Artzi,
      nephew of
      Israeli Foreign Affairs Minister, Benjamin Netanyahu. He has been
      repeatedly seven times, reaching a total of 196 days in prison to date.
      In a
      letter that he sent from prison, he wrote that: “After half a year in
      prison, my determination to continue my struggle for peace is even
      and stronger than it was when I started out”.

      The commander of the National Induction Center, Col. Deborah Chassid,
      sentenced many of the objectors to repeated imprisonment terms, has
      thousands of protest letters by mail and fax, from all over the world.
      As a
      result, she has recently avoided sentencing objectors herself. The
      sentence was given to Jonathan Ben-Artzi personally by the military
      Chief of
      Personnel, Gen. Gil Regev. Another objector, Haggai Mattar, was sent
      week back to the National Induction Center to be sent to prison for the
      fourth time in a row. He claims that Col. Chassid has passed his case on
      a colonel from the armored corps. This colonel asked Mattar: “Why do you
      refuse to perform civilian service?” Mattar’s reply was: “I asked to do
      that, but he army turned down my request”. Mattar claims that this reply
      left the officer embarrassed. He was sentenced to a relatively short
      term – 14 days instead of 28 or 35 days.

      A great amount of support to the struggle of Israeli conscientious
      was expressed all over the world. Among the supporters are such people
      Nobel peace prize laureate Desmond Tutu, who was one of the leaders of
      struggle against apartheid in South Africa. Amnesty International has
      recognized the imprisoned objectors to be prisoners of conscience and
      demanded Minister of Defense Mofaz to release them immediately and
      unconditionally. It has also called upon military and state authorities
      Israel to establish an independent body to examine in earnest the case
      every objector, and to establish a civilian alternative to the military
      service in Israel. The London-based War Resisters’ International intends
      bring up the issue of Israeli objectors before the Human Rights
      overlooking the implementation of the International Covenant on Civil
      Political Rights – a covenant signed and ratified by the State of
      Over 2200 signatures have already been collected on an international
      petition calling to release imprisoned objectors

      New Profile, The Seniors’ Letter 2002, Yesh-Gvul, Gush Shalom and the
      Objectors’ Parents Group call upon the Israeli government and military
      recognize the democratic right of conscientious objectors to refrain
      military service, to release immediately and unconditionally all
      objectors and to discontinue the repeated imprisonment of young people
      obeying the call of their conscience.

      פרופיל חדש - תנועה לאזרוח החברה בישראל
      מכתב השמיניסטים 2002
      יש גבול
      קבוצת הורי הסרבנים
      גוש שלום

      הודעה לעיתונות 1.2.2003

      תחילת השבוע השלישי לשביתת הרעב של אסירי המצפון הלל גורל ונועם בהט
      הורי האסירים: "בנינו נכלאים, שובתים וסובלים - וחיילים שהורגים ילדים

      "בנינו יושבים בכלא שוב ושוב, שובתים רעב מזה יותר משבועיים באגף הבידוד
      וסובלים בגלל סירובם לשרת את שלטון הכיבוש המדכא ורומס מיליוני בני אדם -
      חיילים המתעללים באזרחים פלסטינים חפים מפשע וגם הורגים ילדים וזקנים
      חופשי וממשיכים לאחוז ביד קלה בהדק הרובים, המקלעים ותותחי הטנקים" אומרים
      הוריהם של סרבני המצפון הלל גורל ונועם בהט, הנכנסים לשבוע שלישי של שביתת
      בכלא הצבאי.

      השניים פתחו בשביתת הרעב במחאה על אי נכונות הצבא להתחשב בסירובם המצפוני
      להתגייס לצבא כיבוש, ובמחאה על הכיבוש עצמו והפגיעה היום-יומית באזרחים
      פלסטינים. שני הסרבנים פתחו בשביתת הרעב כאשר היו כלואים יחד בכלא 4
      אך לאחר שלושה ימי שביתה החליטו שלטונות הכלא להפריד ביניהם והעבירו את
      לכלא 6 שבעתלית. אולם השניים ממשיכים לקיים ביניהם קשר באמצעות הוריהם
      דין הנשלחים לבקרם מטעם "פרופיל חדש" וארגוני הסרבנים האחרים, והם החליטו
      להמשיך בשביתת הרעב.

      לפני מספר ימים ראתה עו"ד ארנה כהן שבקרה את הלל גורל כי אצבעותיו הכחילו
      גופו ירד. על פי דרישתה הוא נלקח למרפאת הכלא ונבדק. הוא הסכים לקבל
      אך סירב בתוקף להפסיק את שביתת הרעב והודיע כי היא ימשיך בה כל עוד הוא
      "מה שאני שומע על הגברת הדיכוי וההרג בשטחים הכבושים, כגון הריגת שלושה עשר
      פלסטינים ביום אחד בעזה וביניהם ילד בן 8, או הרס שוק הירקות בחברון ע"י
      צה"ל, מגביר את נחישותי להתנגד לכיבוש ולסרב לשרת בצבא הכיבוש" אמר.

      שובת הרעב השני, נועם בהט הכלוא בכלא 4, לא זכה לכל טיפול או בדיקה רפואי
      17 ימים של שביתת רעב. "הוא מופקר רפואית, הצוות הרפואי נמנע מלערוך לו
      את הבדיקות האלמנטריות ביותר כדי לוודא שמצבו תקין" מאשימה אמירה בהט, אמו
      הסרבן. כמו כן, נועם בהט הכלוא באגף הבידוד בשל סירובו ללבוש מדים ועמו
      בוימל, שנשלח גם הוא לבידוד מאותה סיבה, נתונים להתנכלויות חוזרות של
      הכלא אשר מעמידים אותם ל"משפטים" מבוימים ושופטים אותם לשלילת שיחות הטלפון
      השבועיות וביקורי ההורים. בנוסף לכך, שלטונות הכלא החרימו את כלי הכתיבה של
      נועם בהט ומונעים ממנו לשלוח מכתבים. עו"ד נטע זיו המייצגת את השניים מחתה
      שלטונות הכלא על היחס הזה, אך עד כה לא התקבלה תשובה.

      גורל ובהט נמנים על חותמי "מכתב השמיניסטים", הכולל כשלוש מאות בני נוער
      מסרבים מטעמי מצפון לשרת מעבר לקו הירוק וחלקם נוקטים בסירוב מוחלט לשרת
      רבים מחותמי המכתב פנו בטרם מועד גיוסם אל "ועדת המצפון" שהקים צה"ל,
      בפניה באריכות את טיעוניהם וחלקם אף הביאו אנשי רוח המכירים אותם כעדים
      השקפותיהם. אולם לכל הבנים החותמים נשלח מן הועדה מכתב סירוב ללא נימוק.

      בתאריך 15 בינואר השנה הצהיר הרמטכ"ל משה יעלון בהרצאה בפני כחמש מאות
      התיכון הריאלי בחיפה, כי מבחינתו "סרבנות מצפון כנה היא מקובלת" וכי "אם
      מצפון יתייצב בבקו"מ ויצהיר כי השירות בצבא מנוגד לעקרונותיו ולדרכו, הוא
      על מסלול של שחרור" - אולם דבריו של הרמטכ"ל התגלו כריקים מכל תוכן וחסרי
      כיסוי במציאות. כל הסרבנים שהתיצבו בבקו"מ והצהירו כי השירות בצבא מנוגד
      לעקרונותיהם ודרכם נשפטו מיד ונשלחו לכלא הצבאי, בדרך כלל לתקופות של 28 או
      יום, ועם שחרורם מהכלא הוחזרו אל הבקו"מ, נשפטו שוב והוחזרו לכלא וחוזר

      כמה מן הסרבנים הראשונים שכלפיהם הופעלה שיטה זאת הובאו לאחר תקופה מצטברת
      כתשעים או מאה יום בפני "ועדת אי התאמה" שהמליצה על שחרורם, אך בחודשים
      האחרונים הופסק נוהג זה והצבא שוב אינו מוכן להביא סרבנים בפני "ועדת אי
      ההתאמה" או לשחררם מהצבא בכל דרך אחרת שהיא. נראה שמטרת הצבא כעת היא
      להחזיק את
      הסרבנים במעצרים חוזרים ונשנים ללא כל הגבלת זמן. כעת ישנם כעשרה צעירים
      המסרבים לשרת בצבא ונמצאים במעגל של מעצרים חוזרים ונשנים, ומספר הסרבנים
      הכלואים הולך וגדל בהתמדה כאשר מגיעים מועדי הגיוס של חותמים נוספים על

      את התקופה הארוכה ביותר עד כה מרצה יוני בן ארצי, שהוא אחיינו של שר החוץ
      בנימין נתניהו, אשר נדון לשבע תקופות מאסר בזו אחר זו, בסך הכל תקופה נצברת
      196 יום. במכתב ששיגר מתאו כתב בן ארצי כי "לאחר חצי שנה של מאסר, נחישותי
      להמשיך במאבק למען השלום גדולה וחזקה עוד יותר מכפי שהיתה כשהתחלתי".
      מפקדת הבקו"מ, אל"מ דבורה חסיד, אשר שפטה רבים מן הסרבנים לתקופות מאסר
      קיבלה אלפי מכתבי מחאה בדואר ובפקס, מרחבי הארץ והעולם, ובעקבות זאת היא
      לאחרונה נמנעת מלהמשיך לשפוט את הסרבנים. למאסרו הנוכחי נשפט בן ארצי בידי
      אכ"א, האלוף גיל רגב, אישית. סרבן אחר, חגי מטר, הוחזר השבוע אל הבקו"מ
      ומאסר רביעי ברציפות. לדבריו העבירה אל"מ חסיד את הטיפול בו לידי אלוף משנה
      מחיל השריון, מן האחראים על פיתוח טנק המרכבה. הלה שאל את מטר "מדוע אינך
      ללכת לשירות לאומי" ומטר השיב "זה בדיוק מה שביקשתי, אך הצבא סירב לבקשתי".
      לדברי מטר, לנוכח תשובתו נראה הקצין נבוך ושפט אותו רק ל-14 יום במקום 28

      ברחבי העולם הובעה תמיכה רבה במאבקם של סרבני המצפון הישראלים, מצידם של
      כמו הבישוף הדרום-אפריקאי דסמונד טוטו, חתן פרס נובל לשלום, ומי שהיה מראשי
      המאבק נגד משטר האפרטהייד. ארגון "אמנסטי אינטנשיונל" הכיר בהם כאסירי
      ותבע משר הביטחון מופז את שחרורם המיידי, וכן קרא לרשויות הצבא והמדינה
      לכונן גוף בלתי תלוי שיבחן בכנות כל סרבן, ולהקים מסגרת של שירות אזרחי
      לשירות הצבאי. האיגוד העולמי של סרבני מלחמה שמרכזו בלונדון מתכוון להעלות
      עניינים של הסרבנים הישראלים בפני ועדת זכויות האדם המפקחת על יישום האמנה
      הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, שנחתמה ואושררה על-ידי מדינת
      למעלה מ-2200 חתימות כבר נאספו על עצומה בינלאומית התומכת בסרבנים וקוראת

      תנועות פרופיל חדש, מכתב השמיניסטים 2002, יש גבול, גוש שלום וקבוצת הורי
      הסרבנים קוראים לממשלה ולצבא להכיר בזכותם הדמוקרטית של סרבני המצפון
      משרות צבאי, לשחרר לאלתר את כל הסרבנים הכלואים ולהפסיק את כליאתם החוזרת
      צעירים המצייתים לצו מצפונם.
    Your message has been successfully submitted and would be delivered to recipients shortly.